דפי קורן M.A – טיפולי פוריות ועבודת המטופלת

כמו רוב תחומי החיים (זוגיות, מגורים, קשרים חברתיים וקשרים עם בני המשפחה המורחבת) גם נושא מקום העבודה עשוי להיות מושפע מטיפולי הפוריות.

פעמים רבות, אם האשה לא הייתה בטיפולי פוריות, ההחלטות לגבי שינוי מקום עבודה היו יכולות להיות פשוטות יותר, אך טיפולי הפוריות עשויים להשפיע על רצון לשנות מקום עבודה, חשש מהישארות ללא עבודה וללא הכנסה עקב פיטורים, כשמקום העבודה חדש ישנם חששות שמא ידעו על טיפולי הפוריות וכו'.

אנסה לחלק את ההתמודדות עם הנושא לכמה סוגים תוך התייחסות לדוגמאות מהקליניקה:

  1. ברות המזל – אלו הנשים שנמצאות במקום עבודה אותו הן אוהבות. מרגישות סיפוק והנאה, הן מבחינה מקצועית והן מיחסי האנוש. בדרך כלל הן מספרות על טיפולי הפוריות לממונים וזוכות להבנה לגבי ההיעדרויות ורגישות לנושא. לדוגמא, מטופלת שעובדת במקום עבודה גדול ובתפקיד בכיר, היא אוהבת את מקום העבודה ואת האנשים בו. כשהתקרבה לגיל 40 ולא מצאה בן זוג, החליטה להיעזר בתרומת זרע ולהביא ילד לעולם. בתחילה לא סיפרה לאף אחד, כשבושש ההריון להגיע, החליטה לספר למנהלת שלה וכך הסתבר לה שגם היא היתה מטופלת פוריות ובנה נולד בעקבות טיפולים. השיחה, קרבה ביניהן ונתנה למטופלת המון כוחות להמשיך לבדה בטיפולים תוך כדי הידיעה כי מקום העבודה מפרגן ותומך בה.
  2. סיפוק מקצועי אך יחסי אנוש לא מספקים – מספר לא מבוטל של נשים, מספרות על מקום עבודה בו הן מרגישות טוב מקצועית, מרגישות שהן עובדות טובות וזוכות להערכה, אבל בלי או עם קשר לטיפולים, מוצאות את עצמן באופן מפתיע ולא צפוי מועמדות לפיטורים. לא פעם, אני רואה שנשים אלו מחליטות להיאבק בעינין ולממש את זכותן שלא להיות מפוטרות עקב הייתן בטיפולי פוריות. הדבר גוזל מהן משאבים רבים ומעכיר את האווירה במקום העבודה. הן נאלצות להיות במצב לא פשוט: מצד אחד להמשיך לעבוד ואפילו להוכיח את עצמן יותר ומצד שני להיות במו"מ מול מקום העבודה דרך התמ"ת, עו"ד וכו'. כל זאת במקביל לטיפולי הפוריות שדורשים היעדרויות וגורמים לרגישויות שונות. זהו מצב נפשי שאינו פשוט לרבות מהנשים ומלווה אותן מידי יום. לדוגמא, מטופלת נשואה עם תאומים מטיפולים שמנסה להביא ילד נוסף. היא זכתה למשובים חיוביים רבים ממקום העבודה וידעה שמרוצים ממנה. כשנודע לממונים עליה על הטיפולים, החליטו לפטר אותה תוך מתן הסברים שונים כשברור לה שהסיבה היא טיפולי הפוריות. המטופלת, שלא יכלה להרשות לעצמה להישאר ללא מקום עבודה ולא רצתה בכך, החליטה להילחם בהם ופנתה לתמ"ת. בינתיים במקום העבודה היא הרגישה ש"מחפשים אותה" והיתה צריכה להראות כל הזמן תוצאות לעבודתה ולא להרשות לעצמה לטעות. האווירה היתה מאוד מתוחה והמטופלת מאוד חששה מתוצאות הדיונים. עקב הלחץ, החליטה לעשות הפסקה מטיפולי הפוריות עד שתקבל תשובה סופית.
  3. ללא עבודה – נשים שעקב אילוץ או בחירה אינן עובדות ובמצב זה מקדישות את עצמן לטיפולי הפוריות. מצד אחד זה מפנה אותן מבחינת משאבי הזמן והאנרגיה, אך מצד שני עשוי לגרום להן "לשקוע" לתוך הטיפולים, לעסוק רק בהם ולחכות להריון כשהחלק המקצועי נשאר על "הולד". במקרה כזה אם מתקבלת תשובה שלילית, ההתמודדות עשויה להיות קשה יותר. לדוגמא, מטופלת שעבדה כעצמאית בעבודה מלחיצה אך מתגמלת. היא התחתנה בגיל מאוחר וניסתה להרות. כשהתחילה בטיפולי הפוריות ראתה שלא מצליחה לשלב את הטיפולים עם העבודה התובענית והחליטה לעשות הפסקה מהעבודה עד אחרי הלידה. כשבושש ההריון להגיע והזמן עבר, מצאה עצמה ללא תעסוקה לאחר שהיתה מורגלת בעבודה אינטנסיבית ובחברת אנשים. היא היתה כל היום בבית, בקושי יצאה, מנותקת מהסביבה ושוקעת לדכדוך. לאט, לאט במהלך השיחות וההבנה שהניתוק החברתי וחוסר המעש לא טובים לה, התחילה המטופלת לחדש קשרים חברתיים, להיפגש עם חברות ולצאת מהבית לחוגים ופעילויות. הדבר עשה לה טוב וגרם לה לצאת מהדכדוך.

ממקרים אלו ואחרים ניתן לראות כי פעמים רבות קיימות דילמות של מטופלות הפוריות לגבי מקום העבודה שלהן: האם לעשות שינוי כלשהו בתקופת הטיפולים? האם לספר לממומנים? ומה הבחירה הטובה ביותר בתקופה כל כך רגישה שמאופיינת בחוסר וודאות גדול ומועד סיומה אינו ידוע?

מכיוון שמקום העבודה והתפקיד בו מגדיר, פעמים רבות, את מי שאנחנו, הדילמות אינן פשוטות. חשוב לחשוב טוב על כל האפשרויות וההשלכות של כל בחירה על מנת לעשות את הבחירה הנכונה ביותר שמתאימה לתקופת טיפולי הפוריות.