מעבר מהזרעות (IUI) לטיפולי הפריה חוץ-גופית (IVF)- סיכוי או סיכון?

רבים מהיחידניות והזוגות שפונים אלי נמצאים בשלב המעבר בין הזרעות (IUI) להפריה חוץ גופית (IVF). מעבר זה כולל בתוכו לא מעט שינויים, הבנות, חששות ומכאן גם התלבטויות.

במידה ולא קיימת בעיה מאובחנת, או שהבעיה מוגדרת כ"קלה", מתחילים בדר"כ את טיפולי הפוריות במתן איקיקלומין, ובתזמון יחסי המין (בקרב זוגות) ובמידה ולא נקלטים ממשיכים בהזרעות. ההזרעות נעשות במרבית הפעמים במסגרת של רופא הנשים בקופת חולים וכוללות לקיחת הורמונים מעטים.

לאחר מס' נסיונות הזרעה, במידה ואין קליטה, מופנים האישה או בני הזוג לרופא המתמחה בפוריות במסגרת בית חולים ציבורי או פרטי.

טיפולי ה – IVF מעלים את סיכויי הכניסה להריון אך הינם מורכבים יותר מההזרעות בכמה היבטים:

  1. מבחינה טכנית:
    • צורך במעבר לרופא אחר ולמסגרת רפואית חדשה הן למעקב הביוץ והן לטיפול עצמו.
    • לאישה ניתנים הורמונים רבים יותר בסוג ובכמות ע"מ שתייצר יותר מביצית אחת לקראת השאיבה.
    • הטיפול עצמו נעשה בבי"ח ומלווה בהרדמה מלאה ביום השאיבה ובהחזרת העוברים המופרים לאחר 2-3 ימים.
    • יש צורך לעבור וועדות רפואיות לאישור הטיפולים ולסבסוד התרופות.
    • לעיתים נדרשת המתנה לא קצרה לתחילת הטיפול.
  2. מבחינה רגשית:
    • הבנה שטיפול ה"לייט" אינו עוזר והבעיה מורכבת יותר ודורשת התערבות אגרסיבית.
    • חשש מהשפעת ההורמונים- השפעה פיזית, התנהגותית ונפשית.
    • חשש מהתהליך החדש ומההרדמה המלאה לקראת שאיבת הביציות.
    • התמודדות עם תמרונים רבים יותר במקום עבודה, במידה ולא מיידעים על הטיפולים וההיעדרויות הצפויות.

לפיכך, המעבר לIVF דורש מהאישה או מבני הזוג השקעת משאבים רבים יותר משלב ההזרעות – מבחינה כלכלית, משאבי זמן והתארגנות וכן משאבים נפשיים לצורך התמודדות עם הלחצים והחששות.

ייעוץ או טיפול נפשי יכול לעזור בשלב זה. בפגישות יכולה האישה או יכולים בני הזוג להביע את החששות, לחשוב על דרכים להתמודד עם הקשיים ולמצוא מקורות תמיכה והרגעה.

לא פעם, אני שומעת ממטופלות הפוריות שגם אם היו בטיפול נפשי לפני טיפולי הפוריות, כשנזקקו לתמיכה בתהליך הרגישו שהמטפלת, אם לא עברה בעצמה טיפולי פוריות, אינה יכולה להבין אותן והן נאלצות להסביר לה במה מדובר ואת המונחים השגורים בפיהן. לעומת זאת, תמיכה ממישהי שעברה בעצמה את הטיפולים הינה הרבה יותר נכונה להן תוך שהן מרגישות שהיא מבינה אותן מבחינת הפרוצדורות והתהליך שהן עוברות וכן מבינה את החששות והלחצים בהם היא נתונה.