דפי קורן M.A – תמיכה נפשית למטופלי פוריות

דפי קורן M.A - תמיכה נפשית למטופלי פוריות
מטופלי ומטופלות פוריות עשויים לחוות תחושות ורגשות שונים החל משלב ההכרה באי היכולת להרות באופן טבעי.

הכל מתחיל מכך שהמיתוס הרומנטי של הכניסה להריון על – ידי אהבה בלבד – מתנפץ. בנוסף לכך, יכולות להופיע תחושות של ירידה בדימוי העצמי (" אני לא מצליחה לעשות מה שכל חתולת רחוב עושה") ודימוי הגוף (" הגוף שלי לא מתפקד ובוגד בי").

במקביל להכרה בקושי, נכנסים בני הזוג למערך של בדיקות לא מוכרות שגוזלות משאבי זמן ואנרגיה (" איך לעזאזל אתן זרע בחדר הקטן במרפאה?"), חישובים לא מוכרים ("הבדיקה תיערך ב-8:00 ואני צריכה להיות ערה 3 שעות לפני כן"), לעיתים בדיקות שכרוכות בכאבים ("צילום הרחם באמת כואב כמו שאומרים?"), בירוקרטיות מורכבות ("הגניקולוג יכול לתת לי הפניה לבדיקת איידס שצריך לפני הi.v.f? ") והיכרות עם מרפאות, רופאים ואחיות חדשים.

לאחר סידרה של בדיקות, מתגלה אצל מי מבני הזוג קיימת הבעיה ואז נכנסות תחושות חדשות: בן הזוג ה"אשם" מרגיש אשמה כלפי בן הזוג ה"בריא" ("אולי נפרד והוא ימצא מישהי שתוכל להביא לו ילד בקלות?"). בן הזוג ה"בריא" יכול להרגיש מצד אחד חמלה על בן זוגו ומצד שני להאשים אותו בקושי שהביא על שניהם. במקרים רבים, למרות שהבעייתיות היא איכות זרע נמוכה, האישה היא שצריכה לעבור את מרבית הטיפולים כולל קבלת הורמונים ושאיבת ביציות בהרדמה והדבר יכול להוסיף על רגשי האשם מחד ועל ההאשמה מאידך. מעבר לכל זה, נכנסים לחיי הזוג לחצים חדשים סביב קיום יחסי המין ("הרופא אמר שצריך היום"), ירידה בחשק המיני ולחצים שונים נוספים ("היום אתה צריך ללכת לבדיקת זרע").

היבט נוסף שנכנס לעניין הוא הגילוי או ההסתרה: למי מספרים ומתי? ("אני רוצה לספר לאמא שלי, אבל לא רוצה שהוא יספר לאמא שלו"). במקום העבודה – האם לספר ולקבל הבנה וזכויות על ההיעדרויות בעקבות הטיפולים או להסתיר ולשמור על דיסקרטיות אבל להסתכן ב"פרצופים", תגובות ואולי אפילו פיטורים.

ומה קורה באירועים משפחתיים או באירועים של חברים? איך מגייסים כוחות ללכת לברית של חברה שהתחתנה שנה אחריי וכבר ילדה? ומה עושים עם המשפטים כמו: "נו, יאללה, איזה עצלנים אתם?". או "תירגעי והכל יהיה בסדר" (היום יודעים שהקשר בין סיבות פסיכולוגיות לאי פוריות הוא נמוך).

מעבר לכל זה ובנוסף, ישנם ההורמונים אותם האישה בדרך כלל מקבלת. ההורמונים יכולים לגרום לשינויים במצב הרוח, עצבנות וסף רגישות נמוך, זאת מעבר להשפעות הפיזיות כמו גלי חום והשמנה.
לפיכך, כניסת האדם/זוג לתהליך פוריות יכולה לגרום להשפעות נפשיות רבות ומגוונות.

אז מי צריך לפנות לייעוץ נפשי ומתי?

כל אדם/זוג שחש פגיעה באיכות החיים שלו וקשיים עם עצמו ועם הסביבה עקב טיפולי הפוריות, כדאי שילך לייעוץ. הייעוץ יכול לעזור בהכרה בצורך בטיפולים והתמודדות עם הבשורה, בסיוע איך לשלב את הטיפולים בחיים ולא לתת להם להשתלט עליהם, בקבלת החלטות ("האם לעבור מהזרעות לi.v.f," או "איך לבחור תורם לתרומת זרע?") והתמודדות עם ההשלכות של הטיפולים ("אם אקח תרומת ביציות, האם ארגיש שהילד יהיה שלי"?).

כיועצת פרטנית, זוגית ומשפחתית מוסמכת, שמתמחה בתחום הייעוץ הנפשי למטופלי פוריות, ועברה בעצמה שנים של טיפולי פוריות, אני מציעה לך/לכם להיפגש איתי לפגישת היכרות וחשיבה משותפת על התהליך הייעוצי שיוכל לסייע ולהקל על התחושות שמלוות את תהליך הפוריות, לחשוב ביחד איך שומרים על השגרה לצד הטיפולים ואיך "עוברים אותם בשלום" לקראת המטרה הנכספת של הבאת ילד/ה לעולם.